שגיאת 404: מה לתקן ומה להשאיר

שגיאת 404 היא התשובה שהשרת מחזיר כשמישהו ביקש כתובת שאין מאחוריה עמוד. כלי בדיקה מסמנים כל אחת כזו באדום, ורוב המדריכים אומרים לתקן את כולן. זו עצה שגוזלת שעות ומשנה כמעט כלום, כי חלק גדול מהשגיאות האלה הן התנהגות תקינה לגמרי של אתר.

רוב השגיאות באתר שלכם לא צריכות תיקון

עמוד שנמחק במכוון צריך להחזיר 404. זו התשובה הנכונה, והיא זו שאומרת לגוגל להוריד אותו מהאינדקס. אתר שמנסה להסתיר כל מחיקה מאחורי הפניה בונה לעצמו בהדרגה רשת של כתובות שמובילות למקומות שלא קשורים למה שהמבקר חיפש.

גם כתובות שמעולם לא היו קיימות מייצרות שגיאת 404. סורקים אוטומטיים מנחשים כתובות, אתר אחר מקליד קישור בטעות, ומישהו משתף בוואטסאפ כתובת שנחתכה באמצע. אף אחת מאלה איננה תקלה באתר שלכם, והן יכולות להיות רוב מה שהדוח מראה.

מתי זו באמת תקלה

שלושה מקרים, וכולם מזוהים לפי מי הגיע לשם ולא לפי כמה שגיאות נספרו בדוח.

הראשון הוא קישור פנימי שבור: עמוד באתר שלכם מקשר לכתובת שכבר לא קיימת. זה במאה אחוז בשליטתכם, וזה מה שקורה כמעט תמיד אחרי שינוי מבנה.

השני הוא עמוד שהיה מדורג ונמחק. אם הוא הביא תנועה, המחיקה זרקה אותה, ושם הפניה היא באמת הפתרון. פירקתי את המקרה הזה במדריך העברת אתר.

השלישי הוא כתובת שאתר חיצוני מקשר אליה. מישהו טרח לתת לכם קישור, והוא מתבזבז על עמוד שגיאה במקום להגיע לתוכן.

למה להפנות הכול לדף הבית זו טעות

זה הפתרון הראשון שכל אחד מציע, והוא גרוע משתי סיבות.

הראשונה היא שגוגל מזהה את התרגיל. הפניה של כתובת למשהו שאיננו התוכן שהוחלף נספרת כשגיאה רכה, כלומר גוגל מתייחס אליה כאילו הייתה 404 מלכתחילה. הרווחתם את העבודה ולא את התוצאה.

השנייה היא הגולש. מי שלחץ על קישור למאמר מסוים ונחת בדף הבית לא מבין מה קרה, והוא יוצא. עדיף עמוד שאומר לו בפירוש שהתוכן הוסר ומציע את הדבר הקרוב ביותר.

איך מוצאים את השגיאות שעולות כסף

שלוש בדיקות, לפי סדר החשיבות.

קישורים פנימיים שבורים: אלה היחידים שחייבים תיקון תמיד, כי הם שלכם. זחילה אחת של האתר מוצאת את כולם.

כתובות עם קישורים מבחוץ: אם אתר אחר מקשר לכתובת שנמחקה, ההפניה שם מחזירה ערך אמיתי ולא רק מסדרת דוח.

כתובות שהביאו תנועה: את אלה רואים במדריך ה-Search Console, בדוח שמראה מה קיבל הופעות לפני שנעלם.

כל השאר, כלומר כתובות שאיש לא ביקש ואיש לא מקשר אליהן, יכולות להישאר בדיוק כפי שהן.

מה צריך להיות בעמוד השגיאה עצמו

ארבעה דברים, והוא לא צריך להיות מתוחכם.

משפט אחד בעברית שאומר שהעמוד לא נמצא, בלי מספרים ובלי ז׳רגון. תפריט הניווט הרגיל של האתר. קישור לעמוד הבית ולעמוד השירותים. ותיבת חיפוש, אם יש באתר.

מה שאסור שם: הפניה אוטומטית אחרי כמה שניות, ועמוד ריק עם המספר 404 באנגלית ותו לא. שניהם מבריחים את מי שכבר הגיע.

שלושה מקרים שנראים כמו תקלה ואינם

כתובות עם סימן שאלה ופרמטרים שנוצרו מסינון או מחיפוש פנימי. הן נוצרות ונעלמות, וזה תקין.

כתובות של עמודי מוצר שנגמרו או שירותים שהפסקתם לתת. אם באמת הפסקתם, 404 היא התשובה הכנה. הפניה לעמוד אחר אומרת למחפש שיש לכם משהו שאין לכם.

וכתובות ישנות מאתר קודם שישב על אותו דומיין. אם התוכן ההוא לא רלוונטי לעסק של היום, אין לאן להפנות, והשגיאה נכונה.

הכלל שמסכם את כל העמוד הזה: שגיאת 404 היא בעיה רק כשמישהו שרציתם שיגיע נתקל בה. אם אף אחד לא נתקל, אין מה לתקן.