קידום אתרים טכני

מה זה קידום אתרים טכני?

זו העבודה שמוודאת שגוגל יכולה להגיע לעמודים שלכם, לקרוא אותם ולהבין מה יש בהם. היא לא מייצרת דירוג בעצמה, אבל בלעדיה כל תוכן שתכתבו נשען על בסיס שבור.

הדימוי שעוזר: התוכן הוא הסחורה והטכני הוא הכביש שמוביל אליה. סחורה מצוינת בסוף כביש חסום לא נמכרת, וכביש מצוין שמוביל למחסן ריק לא מביא איש. שני הצדדים נדרשים, והטכני הוא זה שקודם בזמן.

איך יודעים אם יש בעיה טכנית?

הסימן הראשון פשוט: הקלידו בגוגל site: ואת הדומיין שלכם. אם המספר שחוזר רחוק מאוד ממספר העמודים שיש לכם, חלק מהאתר לא נמצא בתחרות בכלל.

הסימן השני הוא עמודים שנמצאים באינדקס אבל לא מופיעים על שום חיפוש. זה בדרך כלל לא בעיה טכנית אלא בעיית תוכן, וההבחנה הזו חוסכת חודשים של עבודה על הדבר הלא נכון.

הסימן השלישי הוא נפילה פתאומית אחרי שינוי באתר. עיצוב חדש, מעבר שרת או תוסף שהותקן יכולים לשבור דברים בשקט, ולכן כל שינוי גדול מלווה בבדיקה שבועיים אחריו. הדבר הראשון שנשבר בשקט הוא קישורים פנימיים, ואיך מאתרים אותם מפורט במדריך על שגיאת 404.

מה נבדק בפועל?

שש קבוצות, בסדר הזה. כל אחת מהן יכולה לבטל את מה שאחריה, ולכן אין טעם לדלג קדימה לפני שהקודמת נסגרה.

מתחילים מהסריקה, כי בלעדיה שום דבר אחר לא קורה. אני בודק אם הבוט בכלל מגיע לעמודים, מה חוסם אותו בקובץ robots, והאם הוא מבזבז את התקציב שלו על עמודי סינון וארכיון שאיש לא מחפש. גוגל מפרטת את הזוחלים שלה בתיעוד הרשמי, ושווה לדעת מי מבקר אצלכם.

אחרי הסריקה מגיע האינדוקס, וזו שאלה אחרת לגמרי: אילו עמודים נכנסו, אילו נדחו ולמה. דוח האינדוקס בסרץ' קונסול נותן סיבה לכל עמוד שנחסם, ורוב האנשים לא פותחים אותו אף פעם. שם מסתתרות התשובות לחצי מהתלונות שאני שומע.

הבעיה הכי נפוצה שאני מוצא היא כתובות כפולות. אותו עמוד עם לוכסן ובלי, עם www ובלי, ועם פרמטרים של סינון שיוצרים עשרות גרסאות. כולן צריכות להוביל לכתובת אחת עם תגית קנוניקל, שורה בקוד שאומרת לגוגל איזו כתובת היא המקורית, שמצביעה על עצמה, אחרת גוגל מפצלת את הכוח של העמוד בין שכפולים שלו.

את המהירות אני מודד אצל גולש אמיתי ולא במעבדה. ציון של כלי בדיקה הוא סימולציה, ומה שקובע הוא נתוני השדה, במיוחד כמה זמן לוקח לעמוד להגיב ללחיצה הראשונה. אתר שמקבל תשעים בכלי ומרגיש כבד בטלפון הוא אתר שנמדד לא נכון. מה קונה שניות אמיתיות ומה רק מזיז את הציון, פירטתי במדריך על שיפור מהירות אתרים.

הכל נבדק קודם בנייד. גוגל מאנדקסת את הגרסה הניידת, ולכן כל מה שהוסתר או קוצר שם פשוט לא קיים מבחינתה, גם אם בדסקטופ הוא נראה מצוין.

ולסיום המבנה הפנימי והסכמה, כלומר סימון נסתר בקוד שמסביר לגוגל מה יש בעמוד. אני בודק אם הקישורים הפנימיים באמת מובילים לעמודים שאמורים להביא פניות, ואם הסכמה מתארת נכון מה יש בעמוד. סכמה שמצהירה על משהו שלא קיים בעמוד מזיקה יותר משאין סכמה בכלל. הסכמה היא גם מה שמנועי התשובות קוראים כשהם מחליטים את מי לצטט, וזה הפרק של קידום ב-AI.

מה באמת משפיע על מהירות?

בדרך כלל שלושה דברים: תמונות כבדות שלא הומרו לפורמט מודרני, סקריפטים של צד שלישי שנטענים לפני התוכן, ותבנית שנבחרה לפי מראה ולא לפי משקל. שלושתם ניתנים לתיקון בלי לבנות מחדש. התבנית היא החסם הנפוץ ביותר באתרים קטנים, וההשלכה שלה על קידום אתרי תדמית מפורטת שם.

מה שפחות משפיע ממה שנדמה הוא הציון עצמו. גוגל מודדת חוויה אמיתית של גולשים ולא מספר בכלי, וההסבר לזה נמצא בתיעוד על מדדי הליבה. אתר עם ציון 70 ונתוני שדה טובים במצב טוב יותר מאתר עם 95 ונתוני שדה גרועים.

מה נשבר דווקא בנייד, ולמה גוגל בודקת אותו קודם

גוגל מדרגת לפי הגרסה הניידת של האתר, גם כשרוב הלקוחות שלכם מגיעים ממחשב. מה שלא קיים בנייד לא קיים בשבילה: טקסט שמוסתר מאחורי לחיצה, תמונות שלא נטענות, או תפריט שמכיל חצי מהקישורים שיש בגרסת המחשב.

זה החלק ב-seo טכני שהכי קל לפספס, כי הכל נראה תקין במסך של מפתח. אני בודק כל אתר ברוחב של טלפון אמיתי ולא בהקטנה של חלון הדפדפן, כי חלק מהבעיות צפות רק כשהדפדפן מזהה מכשיר נייד.

ארבעה דברים שנופלים בנייד ולא במחשב:

• תוכן שמוסתר בכרטיסיות וגם איננו נטען לקוד. מה שלא נמצא בקוד, גוגל לא רואה.
• קישורים פנימיים שנעלמים מהתפריט הנייד. עמוד שמקושר רק מהמחשב מקבל פחות משקל.
• טקסט קטן מדי וכפתורים צפופים. זו לא רק נגישות, זו גם סיבה שגולש חוזר לתוצאות.
• תמונות שנטענות בגודל מלא. במחשב זו איטיות, ברשת סלולרית זו נטישה.

הבדיקה עצמה לא דורשת כלי בתשלום. פותחים את האתר בטלפון, מכבים את הרשת האלחוטית כדי לעבוד על סלולר, ועוברים את המסלול שלקוח אמיתי עושה: מהעמוד הראשי לעמוד השירות ועד שליחת הפנייה. כל מקום שבו נתקעתם, נתקע גם הלקוח.

מי שרוצה לראות אילו עמודים גוגל באמת סרקה ואילו היא דילגה עליהם ימצא את הדוח במדריך על Search Console.

מי מבצע את התיקונים?

תלוי בסוג. חלק מהתיקונים בקידום אתרים טכני הם הגדרות בממשק ואפשר לבצע אותם בלי מפתח. חלק דורשים נגיעה בקוד או בשרת, ואז נדרש מי שאחראי על האתר, בין אם זה מפתח פנימי או ספק חיצוני.

מה שאני מוסר הוא דוח ממוקד שכתוב בשפה שמפתח יכול לעבוד לפיה: מה הבעיה, איפה בדיוק, מה הפתרון, ואיך בודקים שהוא עבד. דוח שמפרט תסמינים בלי הוראות ביצוע מייצר סבב שאלות ארוך ומיותר.

אם אין לכם מפתח זמין, זה שווה לומר מראש. יש תיקונים שלא כדאי להתחיל בלי מי שיסגור אותם, וטוב לדעת את זה לפני שמזמינים בדיקה ולא אחרי.

וכשהאתר עומד לעבור מערכת או לקבל עיצוב חדש, העבודה הטכנית מתחילה לפני העלייה ולא אחריה.

מה שונה באתרים גדולים?

נכנס שיקול של תקציב סריקה. באתר עם אלפי עמודים גוגל לא סורקת הכל בכל פעם, והשאלה הופכת להיות על מה היא מבזבזת את המכסה. סינון, מיון וחיפוש פנימי מייצרים אינסוף כתובות שגוזלות אותה.

הטיפול הוא לא לחסום הכל אלא להחליט מה ראוי לאינדקס ומה לא, ולתקשר את זה נכון. גוגל מסבירה את המנגנון ואת מה שהוא לא עושה בתיעוד קובץ הרובוטס, וכדאי לקרוא לפני שחוסמים.

הטעות הנפוצה כאן היא חסימה ב-robots.txt של עמוד שרוצים להוציא מהאינדקס. חסימה מונעת סריקה, ולכן גוגל גם לא רואה את הוראת ההסרה, והעמוד נשאר בתוצאות בלי תיאור. זה ההפך מהכוונה.

מה קורה אחרי התיקון?

ואם הגעתם לכאן דווקא אחרי נפילה פתאומית במיקומים, שווה להתחיל באבחון ולא בתיקון. איך עושים את זה במדריך על ירידה בדירוג בגוגל.

מאמתים. תיקון שלא נבדק אחרי שבועיים הוא הנחה, לא עובדה. בודקים שהעמודים שנחסמו חזרו לאינדקס, שהכתובות הכפולות מתאחדות, ושנתוני השדה זזו.

מה שלא קורה הוא קפיצה מיידית בדירוג. קידום אתרים טכני מסיר חסם, ומי שממלא את החלל הזה הוא התוכן. אם אין תוכן שעונה על מה שמחפשים, האתר ייסרק מצוין ועדיין לא ידורג, וזה המקרה שבו לקוחות מתאכזבים מבדיקה טכנית שנעשתה כמו שצריך.

כל כמה זמן חוזרים על הבדיקה?

אחת לרבעון באתר יציב, ואחרי כל שינוי מהותי בלי קשר ללוח הזמנים. עיצוב חדש, מעבר פלטפורמה, שינוי מבנה כתובות או ייבוא קטלוג הם ארבעת המקרים שבהם בדיקה מיידית חוסכת הכי הרבה.

מעבר פלטפורמה הוא המקרה הרגיש מביניהם, וההשוואה בין וורדפרס לוויקס מפרטת מה נשבר בו בפועל. בחנות גדולה השאלה הראשונה איננה טכנית אלא איזה חלק מהקטלוג בכלל מקבל עבודה, וזה מוסבר בקידום אתרי איקומרס.