סרץ קונסול, איך קוראים את המספרים ומה עושים איתם

מה סרץ קונסול מראה, ומה הוא לא מראה

סרץ קונסול הוא השירות החינמי של גוגל שמדווח לכם מה קרה לאתר שלכם בתוך תוצאות החיפוש: על אילו חיפושים הוא הופיע, כמה פעמים אנשים ראו אותו שם, וכמה מהם לחצו. זה המקום היחיד שבו המידע הזה מגיע מגוגל עצמה ולא מהערכה של כלי חיצוני, וזו הסיבה שהוא שווה את חצי השעה שלוקח לחבר אותו.

מה שהוא לא עושה זה למדוד מה קרה אחרי הקליק. כמה זמן הגולש נשאר בעמוד, לאן המשיך, ואם בסוף הרים טלפון. את זה מודדת מערכת הסטטיסטיקות שלכם, וזו מערכת נפרדת לגמרי.

ההבחנה הזו נשמעת טכנית, והיא מאוד מעשית. נניח שהתנועה לאתר ירדה החודש. סרץ קונסול יגיד לכם אם גוגל הפסיקה להציג אתכם, או שהיא מציגה אתכם בדיוק כמו קודם ופשוט פחות אנשים לוחצים. אלה שתי בעיות שונות עם שני פתרונות שונים: בראשונה צריך לטפל באתר, בשנייה צריך לטפל בכותרת שמופיעה בתוצאות. בלי הנתון הזה אתם מנחשים.

איך מחברים את האתר, ואיפה נתקעים

החיבור עצמו פשוט. נכנסים לשירות עם חשבון גוגל, מוסיפים את כתובת האתר, וגוגל מבקשת להוכיח שהאתר באמת שלכם. אפשר להוכיח בכמה דרכים: קובץ שמעלים לשרת, שורת קוד שמוסיפים לעמוד הבית, או רשומה שמוסיפים אצל מי שמנהל לכם את הדומיין.

הדרך האחרונה היא זו שאני ממליץ עליה, למרות שהיא נשמעת הכי מסובכת. היא מאמתת את הדומיין כולו ולא כתובת בודדת, כך שגם גרסה עם www וגם גרסה בלי, וגם תת דומיין שתקימו בעתיד, כולן נכנסות לאותו דוח. אימות של כתובת אחת בלבד הוא הסיבה הנפוצה ביותר שבעל אתר רואה חצי מהנתונים ולא מבין למה.

הנקודה שבה אנשים נתקעים היא בדרך כלל לא טכנית אלא חשבונאית: האימות נעשה מהחשבון של מי שבנה את האתר, ואחרי שנתיים אי אפשר להשיג אותו. לכן, אם יש לכם ספק שמטפל באתר, בקשו שהנכס יהיה בבעלות חשבון גוגל שלכם והוא יתווסף אליו כמשתמש. זה הבדל של קליק אחד היום, וזו הסיבה שאפשר להעביר ספק בלי לאבד היסטוריה של שנים.

ארבעה מספרים, וזה כמעט הכל

דוח הביצועים מציג ארבע עמודות. כל שאר הדוחות במערכת הם חיתוכים שלהן: לפי מילת חיפוש, לפי עמוד, לפי מדינה ולפי סוג מכשיר. אם תבינו את ארבע העמודות, תדעו לקרוא את המערכת כולה.

הסדר הזה הוא גם סדר החשיבות. קליקים הם אנשים שנכנסו, ולכן הם הדבר היחיד ברשימה שאפשר להפוך ללקוח. חשיפות הן פוטנציאל. אחוז הקלקה הוא המדד שאפשר לשפר הכי מהר, כי שינוי כותרת הוא עבודה של רבע שעה ולא של חודשיים.

שלוש טעויות קריאה שעולות כסף

הדוח הזה הוא גם המקום שבו מאבחנים צניחה פתאומית, והדרך לקרוא אותו לצורך הזה מפורטת במדריך על ירידה בדירוג בגוגל.

לספור חשיפות כאילו היו מבקרים

זו הטעות הראשונה וגם הנפוצה ביותר. עסק רואה שמונת אלפים חשיפות בחודש ומספר לעצמו שמונת אלפים אנשים ראו את האתר. בפועל חשיפה נספרת גם כשהתוצאה שלכם הייתה במקום התשיעי, בתחתית המסך, ואף אחד לא גלל עד אליה. חשיפות בלי קליקים אינן חשיפה לעסק שלכם, הן רק סימן שגוגל מכירה אתכם ולא בחרה בכם.

להאמין למיקום הממוצע

מיקום ממוצע 7.4 לא אומר שאתם במקום השביעי. הוא ממוצע של כל ההופעות שלכם בכל החיפושים, ולכן הוא יכול להיות מורכב ממקום שני בביטוי שמביא לקוחות וממקום חמישים בעשרים ביטויים שלא רלוונטיים לכם בכלל. המספר הזה יכול להשתפר בשעה שהעסק דווקא מאבד תנועה. אם אתם מסתכלים עליו, הסתכלו עליו תמיד לביטוי אחד בכל פעם, אף פעם לא על הממוצע הכללי.

לשכוח שהשם שלכם מעורבב פנימה

אנשים שמחפשים את העסק שלכם בשמו כמעט תמיד ילחצו, ולכן הם מושכים את כל המספרים כלפי מעלה. אם מחצית הקליקים שלכם מגיעים מהשם שלכם, הדוח מתאר בעיקר אנשים שכבר הכירו אתכם ולא לקוחות חדשים. הבדיקה פשוטה: מסננים החוצה את שם העסק, ומסתכלים על מה שנשאר. זה המספר שמודד אם קידום אורגני באמת מביא לכם אנשים חדשים.

השאלה הנפוצה ביותר שהדוח הזה עונה עליה היא למה יש מבקרים ואין פניות. איך מפענחים את זה מפורט במדריך על תנועה בלי פניות.

שעה אחת בחודש, שלוש שאלות

אין צורך להיכנס לסרץ קונסול כל יום, וברוב העסקים זה אפילו מזיק: התנודות היומיות רועשות, ואנשים מסיקים מהן מסקנות שגויות. שעה קבועה אחת בחודש, עם שלוש שאלות שחוזרות, נותנת יותר.

השאלה הראשונה היא איזה עמוד עלה ואיזה ירד, בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים ולא לחודש בודד. השאלה השנייה היא אילו חיפושים חדשים הופיעו ברשימה, כלומר דברים שאנשים מחפשים ואתם עונים עליהם בלי שתכננתם. השאלה השלישית היא איפה יש הרבה חשיפות ומעט קליקים, כי שם יושבת העבודה הזולה ביותר שיש.

החיפושים החדשים הם החלק שאני הכי אוהב. הם רשימת נושאים שגוגל מסרה לכם בחינם, והם כמעט תמיד מדויקים יותר מרשימה שנבנתה מאפס. זה גם המקום שבו הדוח הזה מתחבר למחקר מילות מפתח: במקום לנחש מה מעניין את הקהל, אתם קוראים מה הוא כבר שאל.

הדוח שכמעט אף אחד לא פותח

מתחת לדוח הביצועים יש דוח שני שמראה אילו עמודים באתר נכנסו לאינדקס של גוגל ואילו לא. עמוד שלא נמצא שם לא קיים מבחינת החיפוש, ולא משנה כמה טוב הוא כתוב. באותו אזור יושב גם דוח חוויית העמוד, שמראה אילו עמודים נחשבים איטיים אצל גולשים אמיתיים, ואת המשמעות שלו הסברתי במדריך על מהירות האתר.

כאן שווה לדעת דבר אחד: לא כל סיבה שמופיעה שם היא תקלה. עמודים שחסמתם בכוונה, כתובות כפולות שגוגל בחרה לאחד, וקישורים ישנים שכבר לא קיימים, כולם מופיעים ברשימה וכולם תקינים.

מה שבאמת דורש טיפול הוא עמוד שאתם רוצים שיופיע ושגוגל מדווחת שסרקה ובחרה לא לכלול, או עמוד שמחזיר שגיאת שרת. את ההפרדה בין שגיאה שדורשת טיפול לבין אחת שאפשר להשאיר פירקתי במדריך על שגיאת 404.

עמוד חדש שאתם מעלים לא חייב לחכות. אפשר להדביק את הכתובת שלו בשורת החיפוש בראש המערכת ולבקש אינדוקס. גם אז הסריקה יכולה לקחת מכמה ימים עד כמה שבועות, והבקשה לא מבטיחה דירוג, רק מקום בתור. שאר הבעיות שמופיעות בדוח הזה הן עבודה של קידום אתרים טכני, ורובן נפתרות פעם אחת ולא חוזרות.

ואם אתם רק מתחילים, גוגל סרץ קונסול הוא הכלי הראשון להתקין, לפני כל כלי בתשלום. הוא לא ייתן לכם תוכנית עבודה, אבל הוא ייתן לכם את המצב האמיתי שממנו מתחילים, וזה השלב הראשון בכל תהליך קידום מסודר.