מחקר מתחרים, איך יודעים מול מי אתם באמת מתחרים בגוגל

המתחרה שאתם מכירים לא בהכרח נמצא בגוגל

מחקר מתחרים מתחיל כמעט תמיד באותה טעות: בעל העסק פותח רשימה של שלושה או ארבעה שמות שהוא מכיר מהשטח, העסק ברחוב הסמוך, זה שלקח לו מכרז, זה שמפרסם ברדיו. ואז מסתבר שאף אחד מהם לא מופיע בעמוד הראשון על הביטויים שמביאים לקוחות.

בגוגל התחרות נקבעת לפי מי תופס את עשרת המקומות, ולא לפי מי מוכר את אותו מוצר. במקומות האלה יושבים לעיתים קרובות אינדקס עסקים, אתר השוואות, מגזין שכתב כתבה אחת בנושא, או מותג ארצי שאין לכם שום עניין להתחרות בו על השם שלו. אלה המתחרים שחוסמים אתכם בפועל.

ההבחנה הזו קובעת את כל מה שבא אחריה. אם תבנו תוכנית מול העסק ברחוב הסמוך בזמן שהמקומות תפוסים בידי אינדקס וכתבה, תעשו עבודה נכונה מול היריב הלא נכון.

איך מזהים את המתחרים האמיתיים בלי כלים בתשלום

פותחים חלון גלישה פרטי, כדי שההיסטוריה שלכם לא תשנה את התוצאות, ומקלידים את מה שלקוח היה מקליד. לא את שם העסק שלכם ולא את המונח המקצועי, אלא את המילים שאתם שומעים בטלפון. אם אתם לא בטוחים מה הן, מחקר מילות מפתח הוא השלב שקודם לזה.

אחר כך רושמים מי מופיע. לא את כולם, אלא את מי שחוזר על עצמו בחמישה חיפושים שונים. מי שמופיע פעם אחת הוא מקרי, ומי שמופיע בכל החיפושים הוא מתחרה. בדרך כלל נשארים שלושה עד חמישה שמות, וזו הרשימה שעליה עובדים.

יש קיצור דרך למי שכבר יש לו תנועה כלשהי: הנתונים שלכם עצמכם. הדוח בסרץ קונסול מראה על אילו חיפושים האתר שלכם כבר מופיע, וחיפוש של אותם ביטויים מייצר רשימת מתחרים מדויקת יותר מכל ניחוש.

מה כדאי להעתיק ומה אסור

כאן נמצא ההבדל בין מחקר מתחרים שמייצר תוכנית לבין מחקר שמייצר רשימת מטלות. מעתיקים מבנה ופערים, אף פעם לא רשימת נושאים. אתר שמפרסם שנים מדורג על נושאים שהוא הרוויח לאורך זמן, וכתיבה של אותה רשימה באתר חדש היא הדרך הבטוחה להיעלם.

שתי השורות האחרונות הן היחידות שלא מתורגמות לכתיבה, והן החשובות ביותר. הן לא אומרות לכם מה לכתוב, הן אומרות לכם כמה זמן זה ייקח ואם שווה להתחיל.

איך יודעים אם אפשר לנצח אותם

וכשהשאלה היא לא מי המתחרה אלא למה דווקא הוא מעליכם עם אתר פחות טוב, הפירוט נמצא במדריך על מתחרה שמדורג מעליכם.

זו השאלה שכמעט אף מדריך בנושא לא עונה עליה, והיא היחידה שבאמת משנה החלטה. אין טעם ברשימת פערים אם התחום סגור מלכתחילה, ואין טעם לוותר על תחום שפתוח לרווחה.

הסימן הכי טוב שיש הוא פשוט להסתכל על מי כבר מדורג. אם בעמוד הראשון יושב גם אתר קטן, חדש או כזה שלא שמעתם עליו, זו ההוכחה שגוגל מוכנה להכניס לשם מישהו בלי היסטוריה ארוכה, ושגם אתם יכולים להיכנס.

אם כל עשרת המקומות תפוסים בידי שמות גדולים ומוכרים בלבד, זה קרב ארוך והרבה יותר יקר, וכדאי לדעת את זה לפני שמתחילים ולא אחרי שנה.

הסימן השני הוא מה בדיוק תופס את המקומות. עשרה עמודי בית של חברות גדולות הם חסם. עשרה עמודים ייעודיים לנושא הם דווקא סימן טוב, כי אתם יכולים לכתוב עמוד ייעודי טוב יותר. עמוד בית קשה להזיז, עמוד תוכן קל בהרבה.

זו גם הסיבה שאי אפשר לתמחר קידום בשיחת טלפון ראשונה. המחיר נגזר מכמה עבודה צריך כדי לעבור את מי שיושב מעליכם, וזה בדיוק מה שהמחקר הזה מודד. הפירוט המלא נמצא בעמוד המחירים.

איך זה נראה על מקרה אחד

נניח מוסך שמתמחה בתיבות הילוכים אוטומטיות. הבעלים בטוח שהוא מתחרה בשני מוסכים שהוא מכיר בשם, ושניהם באזור שלו. חיפוש אחד של מה שלקוח באמת מקליד מראה תמונה אחרת: במקומות הראשונים יושבים אינדקס מוסכים, פורום רכב עם שרשור מלפני שש שנים, ויבואן שכתב עמוד הסבר טכני. שני המוסכים שהוא הכיר לא מופיעים בכלל.

המסקנה המעשית מתהפכת. אין טעם לכתוב עמוד שמסביר למה הוא טוב יותר משני המוסכים, כי אף אחד לא מגיע לשם דרך השוואה ביניהם. מה שכן עובד הוא לענות על מה שהפורום עונה עליו חלקית ובאיחור של שש שנים, בעמוד מסודר שכתוב היום, עם המחירים ותנאי האחריות שלו.

שימו לב מה קרה כאן: השורה התחתונה של המחקר לא הייתה רשימת מילים אלא החלטה על סוג העמוד. זה ההבדל בין מחקר שמשנה משהו לבין מחקר שמייצר עוד קובץ.

מתי מחקר מתחרים הופך לדחיינות

הרבה יותר מהר משנדמה. אחרי שלושה עד חמישה מתחרים, המידע מתחיל לחזור על עצמו, והמתחרה השישי לא ישנה שום החלטה. מחקר מתחרים טוב נגמר בערב אחד ובעמוד אחד של מסקנות, לא בגיליון עם ארבעים שורות שאף אחד לא יפתח שוב.

המבחן פשוט: אם הממצא הבא לא משנה מה תכתבו קודם, המחקר נגמר. כל שעה מעבר לזה היא שעה שלא הלכה לעמוד שיכול להתחיל לדרג.

ועוד דבר, מהניסיון: המחקר הזה שווה גם כשאתם לא עושים אותו בעצמכם. ספק שמציג לכם בפגישה את שלושת המתחרים שתפסו את העמוד הראשון ומסביר למה הוא חושב שאפשר לעבור אותם, עשה את העבודה. ספק שמדבר על "המתחרים בשוק" בלי שמות, לא. זו אחת השאלות הטובות ביותר בבחירת חברת קידום.