הצהרת נגישות לאתר: מחולל חינמי עם דוגמה

זה מחולל הצהרת נגישות לאתר, בעברית ובחינם. ממלאים מה באמת הונגש, מה עדיין לא, ולמי פונים, ומקבלים הצהרת נגישות מסודרת שאפשר להדביק באתר כמו שהיא. ההצהרה נבנית לפי מה שהתקנות בישראל דורשות, והתצוגה שליד הטופס מתעדכנת עם כל שדה שממלאים.

מה זה הצהרת נגישות?

זה עמוד באתר שמספר לגולשים עם מוגבלות מה עשיתם כדי שיוכלו להשתמש באתר, מה עדיין לא נגיש, ואיך פונים אליכם כשמשהו לא עובד. החובה לפרסם אותו מופיעה בתקנה 35ה של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), והיא חלה גם על יישום, אם יש לעסק כזה.

התקנות דורשות שההצהרה תופיע במקום בולט באתר. ברוב האתרים זה אומר קישור קבוע בפוטר של כל עמוד, ליד תקנון האתר ומדיניות הפרטיות. כך מי שמחפש אותה מוצא אותה מכל עמוד, בלי לנחש באיזה תפריט היא מסתתרת.

מה חייב להופיע בהצהרה?

לפי התקנה, הצהרת נגישות צריכה לכלול שלושה דברים: מידע על התאמות הנגישות שבוצעו, פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות איתו אם העסק חייב למנות רכז, ופרטים שמאפשרים לדווח על רכיב לא נגיש או לבקש הנגשה. כל עוד אין בהצהרה לפחות טלפון או אימייל לפניות, המחולל מסמן את החוסר בצהוב ומזכיר להשלים אותו.

עסק שקיבל פטור מהתאמה מסוימת, למשל כי המערכת שעליה האתר בנוי לא מאפשרת אותה, צריך לפרסם בהצהרה את דבר הפטור ואת ההתאמה החלופית שהוא נותן. בשביל זה יש בכלי מתג נפרד ושדה לתיאור החלופה.

איך ממלאים את המחולל נכון?

הכלל החשוב ביותר: מסמנים רק מה שקיים בפועל. הצהרה שמתארת התאמות שלא בוצעו לא מגינה על העסק, והיא גם מטעה את מי שסומך עליה. לכן חלק מהסעיפים לא מסומנים מראש, כמו כתוביות לסרטונים ומסמכים נגישים, כי באתרים רבים הם עוד לא קיימים.

אם האתר נגיש רק בחלקו, בוחרים "נגיש חלקית" וכותבים בשדה הרביעי מה חסר, שורה לכל רכיב. ההצהרה תציג את הרשימה בגלוי, ותוסיף משפט שמזמין לפנות ולקבל את המידע בדרך אחרת. שדה שלא מולא מסומן בצהוב בתצוגה, כדי שלא יעלה לאתר ריק.

הצהרת נגישות לדוגמה

התצוגה שליד הטופס היא בעצמה הצהרת נגישות לדוגמה, ואפשר לראות בה את המבנה המלא עוד לפני שממלאים משהו. הסדר קבוע: פתיחה קצרה, רמת הנגישות והתקן שלפיו נבדק האתר, מה הונגש, מה עדיין לא, נגישות במקום העסק אם יש קבלת קהל, איך פונים, ותאריך העדכון.

הנוסח כתוב בגוף ראשון ובשפה פשוטה, כי הקוראים הם לקוחות ולא עורכי דין. אחרי ההעתקה אפשר לשנות כל משפט, כל עוד שלושת הרכיבים שהתקנות דורשות נשארים בהצהרה. את התוצאה אפשר להעתיק כקוד לאתר, כטקסט רגיל, או להוריד כקובץ שנפתח בכל דפדפן.

מה קורה כשמישהו מדווח על בעיה?

לפי תקנה 35א, סטייה מהתקן לא נחשבת הפרה כל עוד לא נשלחה לעסק הודעה שדורשת לתקן אותה. מרגע שהודעה כזו מגיעה, צריך לתקן בתוך זמן סביר ולא יאוחר משישים ימים, ובינתיים לתת לפונה דרך חלופית לקבל את השירות, בהקדם האפשרי.

בגלל זה פרטי הקשר בהצהרה חשובים כל כך: הם הכתובת שאליה יגיעו ההודעות האלה. כדאי לבחור טלפון או אימייל שמישהו באמת עונה בהם, ולכתוב בהצהרה תוך כמה ימים חוזרים לפונה.

מי פטור מהנגשת האתר?

התקנות פוטרות מהתאמות הנגישות בשירותי אינטרנט עוסק פטור, וגם עסק שהמחזור השנתי הממוצע שלו לא עולה על 100,000 שקלים. יש פטורים נוספים במקרים מסוימים, למשל לאתרים ותיקים של עסקים קטנים ולתכנים שמתפרסמים ברשת חברתית. לפני שמסתמכים על פטור, כדאי לקרוא את תקנה 35ו במלואה או לבדוק עם איש מקצוע.

הצהרה היא לא הנגשה

הצהרת נגישות מתארת את מצב האתר, היא לא משנה אותו. אפשר לבצע בדיקה ראשונית בעצמכם: לעבור על עמוד שלם עם המקש Tab בלבד, להגדיל את התצוגה בדפדפן פי שניים, ולבדוק שכל תמונה שמעבירה מידע מקבלת תיאור. בדיקה מלאה לפי התקן הישראלי 5568 עושה יועץ נגישות, ואחריה מעדכנים את ההצהרה ואת התאריך שבה.